לפני שבע שנים הגעתי להשתלמות בנושא חקלאות וטבע ששי ריכז והנחה. הייתי אז מורה למדעים בבית ספר יסודי, בתקופה של שחיקה וחיפוש אחר משהו אחר.
כבר במפגש הראשון יצאנו ללקט בטבע העירוני – ממש בשכונה שלי. קטפנו פירות הדר מהעצים, ליקטנו צמחי בר, צפינו בבעלי חיים, ובסוף גם בישלנו יחד את מה שאספנו. פתאום המקומות שהלכתי בהם מאות פעמים נראו אחרת. ובעיקר – גם אני התבוננתי אחרת.
שי לא רק לימד על טבע. הוא הראה שאפשר ללמוד בטבע, להתחבר אליו, ולהסתכל על הסביבה בעיניים סקרניות. המפגש איתו גרם לי להבין שזה הכיוון שאני רוצה ללכת בו.
זמן קצר אחר כך נרשמתי להרחבת הסמכה ללימודי סביבה. מאז הדרך הובילה אותי לרכז את מגמת חקלאות וקיימות עירונית בתיכון שבו אני מלמדת היום, לגדל עם התלמידים מזון, לבשל, לחקור את הסביבה וללמוד ממנה. והכי יפה? שי מגיע להדריך את התלמידים שלי בתצפיות צפרות בנחל שליד התיכון.
לאחרונה סיימתי לימודי תואר שני בחינוך סביבתי. אחד האנשים הראשונים שחשבתי לשתף היה שי. כתבתי לו: "אגב, קיבלתי השבוע את התואר 💪🏽 שתדע שיש לך חלק משמעותי בדרך."
לפעמים מפגש אחד עם האדם הנכון, בזמן הנכון, משנה מסלול (נדידה) שלם.